1. דף הבית
  2. מאמרים וכתבות לעסקים
  3. הפקת אירועים בשטח פתוח ומה משתנה כשאין אולם

הפקת אירועים בשטח פתוח ומה משתנה כשאין אולם

באולם סגור רוב הדברים כבר קיימים לפני שההפקה מתחילה. יש קירות, תקרה, חשמל, שירותים, מטבח וכניסה מסודרת. בשטח פתוח, כמעט כל אחד מהם צריך להגיע מבחוץ, להיות מוקם ולעבוד לאורך כל הערב. דשא בפארק, חוף, חצר של בית ספר, רחבה עירונית או מתחם בטבע יכולים להיות מקום נהדר לאירוע, אבל הם מחייבים תכנון מסוג אחר. הפקת אירועים בחוץ מתחילה בהבנה שהשטח הוא נקודת המוצא, ושכל מה שהקהל יראה וירגיש ייבנה עליו מאפס.

המאמר נכתב עבור רשויות מקומיות, מתנ"סים, ועדי עובדים, חברות שמתכננות יום כיף ומשפחות שבוחרות לחגוג בגינה או בחצר. העקרונות דומים בין אירוע של מאה איש לפסטיבל של אלפים, אבל ההיקף משנה את רמת הפירוט. ככל שהקהל גדול יותר, כך גדלה החשיבות של תשתיות, בטיחות ותיאום מול גורמים שאינם חלק מעולם האירועים.

לפני שמתחילים, כדאי לשאול למה דווקא בחוץ. לפעמים התשובה ברורה, למשל פסטיבל קיץ או טקס עירוני שמתקיים ברחבה מרכזית. לפעמים הבחירה נובעת מתמונה יפה של אירוע בגן, בלי שנבחנו החלופות. אירוע חוץ דורש בדרך כלל יותר ציוד, יותר כוח אדם ויותר זמן הקמה מאירוע דומה באולם. כשהיתרון של השטח הפתוח ברור, ההשקעה הזו מוצדקת. כשהוא לא, אולם עם חצר צמודה עשוי לתת חלק גדול מהחוויה בפחות סיכון.

הפקת אירועים בחוץ - מה בודקים בסיור הראשון בשטח?

הסיור הראשון הוא הצעד החשוב ביותר, ורצוי לבצע אותו באותה שעה ביום שבה יתקיים האירוע. שטח שנראה נעים בבוקר יכול להיות חשוף לשמש ישירה בשעות אחר הצהריים, ומתחם שקט בצהריים עשוי להיות סמוך לכביש סואן בערב. בסיור כדאי לבדוק את פני הקרקע, את השיפועים, את המקומות שבהם מצטברים מים אחרי גשם ואת הצל הקיים. כל אחד מהם משפיע על מיקום הבמה, הישיבה והעמדות.

לאחר מכן בודקים את הגישה. האם משאית יכולה להגיע עד נקודת הפריקה, או שצריך להעביר ציוד בעגלות לאורך מאות מטרים. האם יש דרך גישה לרכב חירום שתישאר פנויה לאורך כל האירוע. איפה יחנו המשתתפים, ומה המרחק מהחניה לכניסה. בפארקים ובחופים רבים יש מגבלות על כניסת רכבים, ולעיתים יש צורך באישור מיוחד רק כדי להביא את הציוד לשטח.

נושא שלישי הוא הסביבה. מי גר בקרבת מקום, האם יש מבני מגורים שהרעש יגיע אליהם, ומה שעות הפעילות המותרות. גם מקורות רעש חיצוניים חשובים. כביש, מסילת רכבת או אזור תעשייה יכולים להפריע לטקס או להרצאה. כדאי להכיר את כל אלה לפני שמחליטים על כיוון הבמה, כי הכיוון קובע לאן יופנו הרמקולים ולאן יגיע הסאונד.

כדאי לצלם את השטח מכמה זוויות ולסמן על מפה את כל הממצאים, כולל נקודות החשמל אם יש, ברזי המים, העצים, השיפועים והגישה לרכבים. המפה הזו תשמש בסיס לכל הספקים. כשכל אחד מהם מקבל אותה, ההחלטות על מיקום הבמה, הדוכנים והגנרטורים מתקבלות על אותו בסיס, ולא מתגלות סתירות ביום ההקמה, כשמשאית ההגברה ומשאית המזון מחכות לאותו מקום פריקה.

חשמל, במה והגברה כשאין תשתית קבועה

ברוב השטחים הפתוחים אין חשמל שמספיק לאירוע. גם כשיש נקודת חשמל, היא לא תמיד מתאימה לעומס של הגברה, תאורה, עמדות מזון ומסכים. לכן אירועי חוץ רבים נשענים על גנרטורים. צריך לחשב את צריכת החשמל של כל המערכות, לבחור גנרטור מתאים, להציב אותו במקום שבו הרעש שלו לא יפריע, ולפרוס כבלים בצורה מוגנת שאיש לא ימעד עליהם. עבודה כזו דורשת חשמלאי מוסמך ובדיקה מסודרת.

הבמה היא מבנה זמני, ולכן חלים עליה כללי בטיחות. במה שנבנית לפי מפרט, עם אישור מהנדס, מתאימה לעומס של האמנים, של הציוד ושל הקהל שמתקרב אליה. גם גגונים, מבני תאורה ומסכי לד גדולים מחייבים התייחסות לרוח. אירוע חוץ שמתקיים בעונה עם רוחות צריך תוכנית ברורה למקרה שבו המבנים אינם יכולים להישאר מוקמים, ומי שמחליט על הורדה שלהם.

הגברה ותאורה בחוץ צריכות גם הגנה מפני רטיבות ואבק. ציוד שעומד שעות מתחת לשמש עלול להתחמם, ולחות של לילה ליד הים עלולה לפגוע בחיבורים. ספק שעובד באופן קבוע באירועי חוץ יגיע עם כיסויים, משטחים מוגבהים ומבני הצללה לעמדות הטכניות. כדאי לשאול אותו על כך מראש, משום שלא כל ספק שמתאים לאולם מצויד גם לשטח פתוח.

ההגברה בחוץ שונה מאוד מזו שבאולם. אין קירות שמחזירים את הצליל, ולכן נדרשת מערכת חזקה יותר כדי לכסות את אותו שטח. מצד שני, הסאונד נישא רחוק ועלול להפריע לשכנים. מהנדס סאונד מנוסה ימקם את הרמקולים כך שיכסו את אזור הקהל ויפנו כמה שפחות אל אזורי המגורים. בשטח גדול במיוחד ייתכן שיהיה צורך בעמדות רמקולים נוספות לאורך המתחם.

מזג האוויר הוא חלק מהתוכנית ולא הפתעה

בישראל רוב אירועי החוץ מתקיימים בין האביב לסתיו, אבל גם בעונה הזו מזג האוויר משתנה. ביום חם, הקהל צריך צל, מים זמינים ונקודות להתרעננות. בערב, הטמפרטורה עלולה לרדת, במיוחד באזורים גבוהים או ליד הים. כדאי להתאים את שעות האירוע לעונה, ולהעביר את החלק המרכזי לשעות שבהן הקהל יוכל ליהנות ולא רק לחפש מחסה.

תוכנית חלופית לגשם או לרוח חזקה צריכה להיות מוכנה עוד לפני שנחתמים החוזים. האם יש מבנה סמוך שאפשר לעבור אליו, האם אפשר להעמיד אוהלים או גגונים, ומה מועד ההחלטה הסופית על קיום האירוע בחוץ. כדאי לבדוק גם מה קורה מבחינה כספית אם האירוע נדחה בגלל מזג האוויר, ומה מוגדר בהסכם מול כל ספק. כשהכללים ברורים, ההחלטה ביום עצמו קלה יותר.

גם התאורה תלויה בשעה. אירוע שמתחיל באור יום ונמשך אל הלילה צריך תאורה שתיכנס בהדרגה, ולא רק תאורת במה. שבילים, חניות, עמדות מזון ושירותים צריכים להיות מוארים היטב, גם מטעמי נוחות וגם מטעמי בטיחות. כשהתאורה מתוכננת מראש, המעבר מאור יום לחושך משתלב באירוע ונראה מכוון.

בטיחות, אישורים וניהול קהל

אירועי חוץ עם קהל גדול מחייבים בדרך כלל אישורים מהרשות המקומית ולעיתים גם מגורמים נוספים, בהתאם לגודל האירוע ולמיקומו. כדאי לברר מוקדם מה נדרש, כמה זמן לוקח לקבל את האישורים ואילו מסמכים יש להגיש. במקרים רבים יידרשו תוכנית בטיחות, אישור מהנדס למבנים ואישור חשמלאי למערכות. אלה אינם פרטים טכניים בלבד, ולעיתים בלעדיהם האירוע לא יוכל להתקיים.

ניהול קהל בחוץ דורש חשיבה על כניסות ויציאות, על מעברים רחבים ועל אזורי התקהלות. כשהקהל גדול, צריך להגדיר מראש את הכניסות, להציב סדרנים ולסמן יציאות חירום בצורה ברורה. גם עמדות עזרה ראשונה, נקודות מים ושירותים בכמות מספקת הם חלק מהתכנון. מספר השירותים הכימיים, למשל, נקבע לפי מספר המשתתפים ומשך האירוע, וכדאי לא לחסוך בו.

בשלב התכנון כדאי לקבוע גם נוהל תקשורת בין הצוותים. בשטח גדול קשה למצוא אנשים, והטלפון לא תמיד נשמע ליד הבמה. מכשירי קשר, נקודת מפקדה קבועה ורשימה של אחראים לכל אזור מאפשרים להגיב מהר לתקלה, לילד שאבד או לשינוי בתוכנית. הפקת אירועים בשטח פתוח תלויה ביכולת של כל הצוותים לשמוע את אותה הנחיה באותו רגע, ולכן הנוהל הזה חשוב לא פחות מהציוד עצמו.

אירוע שמשתתפים בו ילדים דורש תשומת לב נוספת. צריך לחשוב על נקודת מפגש לילדים שאיבדו את הוריהם, על גידור של אזורים מסוכנים כמו גנרטורים ומבני במה, ועל אטרקציות שמותאמות לגיל ומוצבות על קרקע מתאימה. מתקנים מתנפחים, למשל, צריכים עיגון נכון והשגחה לאורך כל הפעילות.

איך משלבים תוכן ואטרקציות בשטח פתוח?

השטח הפתוח מאפשר דברים שקשה לעשות באולם. אפשר לפזר עמדות פעילות לאורך המתחם, להציב במה מרכזית ולצידה אזורי משחק, ליצור שוק של דוכנים או לשלב מופע עם אפקטים כמו זיקוקים או קונפטי, בכפוף לאישורים הנדרשים. כשמתכננים את הפריסה, חשוב לחשוב על הזרימה של הקהל, איפה הוא ייכנס, מה הוא יראה קודם, ואיך יגיע לבמה כשהמופע מתחיל.

כדאי לתזמן את האטרקציות כך שהן לא יתחרו זו בזו. אם בבמה המרכזית מתחיל מופע, הפעילות בעמדות האחרות יכולה להירגע, כדי שהקהל יתרכז במופע. אם יש טקס רשמי, למשל באירוע עירוני או ביום הזיכרון, צריך לדאוג שהמוזיקה מהעמדות האחרות תיעצר לחלוטין. מנהל ההפקה הוא זה שמתאם בין כל העמדות, ולכן הוא צריך קשר ישיר עם כל אחת מהן.

גם המזון בחוץ דורש תכנון. דוכני מזון צריכים חשמל, מים, אזור להכנה והרחקה מבמה ומאזורי ישיבה צפופים. אם מוגש אוכל חם, יש לוודא שהספקים עומדים בדרישות הרלוונטיות. כדאי לפזר את העמדות כך שלא ייווצרו תורים במקום אחד, ולהציב פחי אשפה בכמות מספקת לאורך המתחם.

הפירוק וההחזרה של השטח

אירוע חוץ לא נגמר כשהקהל עוזב. השטח צריך לחזור למצבו המקורי, ולעיתים יש לכך התחייבות מול הרשות או מול בעלי המקום. פינוי ציוד, איסוף פסולת ותיקון נזקים לדשא או לשבילים לוקחים זמן, ולפעמים נמשכים גם לבוקר שאחרי. כדאי לכלול את שלב הפירוק בלוח הזמנים ובתקציב, ולהגדיר מי אחראי עליו.

הפקת אירועים מהסוג הזה דורשת ניסיון בשטח, ולא רק בציוד. מאסטר הפקות פועלת בתחום מאז 1996, ובין השאר מפיקה אירועי חוץ, פסטיבלים, טקסים ואירועים עירוניים, עם תכנון של תשתיות, ציוד, תפעול ולוחות זמנים. היא מספקת הגברה ותאורה לפי מפרט, במות עם אישור מהנדס, מסכי לד, גנרטורים ואטרקציות, כך שמרבית המערכות בשטח מתוכננות יחד.

אירוע בשטח פתוח יכול להיות חוויה שקשה לשחזר באולם, עם אוויר פתוח, מרחב ותחושה של חגיגה משותפת. כדי שכך יקרה, צריך להתחיל בסיור יסודי, לבנות תשתיות שמתאימות לשטח ולקהל, להכין תוכנית למזג האוויר ולטפל באישורים בזמן. כשההכנות האלה נעשות ברצינות, המשתתפים לא יחשבו על הגנרטור או על הכבלים, ויזכרו בעיקר את הערב עצמו.

הפקת אירועים בשטח פתוח ומה משתנה כשאין אולם
✕