אסתמה אצל ילדים והתמודדות עם התקפים בלילה

כל הורה לילד עם אסתמה מכיר את הרגע הזה. השעה שתיים או שלוש לפנות בוקר, הבית שקט, ופתאום נשמע שיעול יבש מהחדר של הילד. לפעמים הוא חולף אחרי כמה דקות, ולפעמים הוא מתחזק, מלווה בצפצופים ובנשימה מהירה, והלילה כולו משתנה. אסתמה בילדות היא אחת המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר, ואצל ילדים רבים התסמינים מחמירים דווקא בשעות הלילה. ההסבר לכך משלב כמה גורמים, בהם שינויים טבעיים בהורמונים ובטונוס של דרכי הנשימה במהלך היממה, חשיפה לאלרגנים במיטה ובחדר ותנוחת השכיבה. המאמר הזה לא נועד להחליף את רופא הילדים או את רופא הריאות, אלא לעזור להורים להבין את התמונה ולהתכונן טוב יותר.

הצעד החשוב ביותר בהתמודדות עם התקפים לילה הוא תוכנית טיפול מסודרת שנבנתה עם הרופא. תוכנית כזו מגדירה אילו תרופות הילד מקבל באופן קבוע כדי למנוע התקפים, אילו תרופות ניתנות בזמן התקף ומה הסימנים שמחייבים פנייה לעזרה דחופה. ילדים שהאסתמה שלהם מאוזנת היטב מתעוררים בדרך כלל פחות בלילות, ולכן התעוררויות חוזרות הן סימן חשוב שכדאי לספר עליו לרופא. לפעמים הן מעידות על כך שהטיפול המונע צריך התאמה, ולפעמים על גורם סביבתי שלא זוהה. בכל מקרה, אין להתייחס אליהן כאל דבר שגרתי שצריך פשוט לסבול.

הורים רבים לילדים עם אסתמה מספרים שהלילות הם החלק הכי מלחיץ. בשעות היום יש סביבה, יש עם מי להתייעץ, והילד יכול לתאר את התחושה. בלילה הכול מרגיש דחוף יותר, והעייפות מקשה לחשוב בבהירות. בגלל זה כדאי להכין את כל מה שצריך מראש, כך שבזמן אמת לא תצטרכו לחפש. ליד המיטה של הילד או בחדר ההורים כדאי להחזיק את המשאף עם הספייסר, את התוכנית הכתובה ואת מספר הטלפון של המוקד. אצל ילדים שהרופא המליץ להם על טיפול באינהלציה, גם מכשיר האינהלציה צריך להיות מוכן לשימוש, נקי ומחובר לחשמל, כדי לחסוך דקות יקרות.

מה גורם להתקפי אסתמה בלילה אצל ילדים וכיצד מצמצמים את הטריגרים

חדר השינה של הילד הוא המקום שבו הוא מבלה שליש מהיממה, ולכן הוא גם המקום שבו כדאי להתחיל. קרדית אבק הבית היא אחד האלרגנים הנפוצים ביותר אצל ילדים עם אסתמה אלרגית, והיא חיה במזרנים, בכריות, בשטיחים ובבובות פרווה. כיסויים אטומים לקרדית על המזרן והכריות, כביסה של מצעים במים חמים באופן קבוע והפחתה של בובות על המיטה יכולים לצמצם את החשיפה. כדאי להוציא שטיחים עבים מהחדר ככל האפשר ולנקות את הרצפה בשואב אבק עם מסנן איכותי. כל אחד מהצעדים האלה נראה קטן, אבל יחד הם עשויים לעשות הבדל.

חיות מחמד הן נושא רגיש, כי הן חלק מהמשפחה. אם הילד רגיש לשיער או לקשקשים של חתול או כלב, מומלץ לפחות שהחיה לא תישן בחדר שלו ולא תעלה על המיטה. גם עובש בפינות החדר, ליד החלון או מאחורי הארון יכול להיות גורם מגרה, ולכן כדאי לבדוק ולטפל בבעיות רטיבות. עשן סיגריות, גם כזה שנדבק לבגדים ולשיער של מבוגר שעישן בחוץ, הוא גורם מחמיר מוכר אצל ילדים עם אסתמה. סביבה נקייה מעשן היא אחד הדברים החשובים ביותר שהורים יכולים לתת לילד.

גם מזג האוויר ועונות השנה משפיעים. אוויר קר, שינויים חדים בטמפרטורה ועונות של פריחה מגבירים אצל ילדים רבים את הרגישות של דרכי הנשימה. בחורף כדאי לשמור על טמפרטורה נעימה ויציבה בחדר, בלי חימום יתר שמייבש את האוויר. בעונת המעבר כדאי לשים לב לימים עם אובך או ריכוז גבוה של אבקנים ולשקול סגירת חלונות בשעות הערב. זיהומים ויראליים, כמו הצטננות, הם טריגר נפוץ מאוד, וההקפדה על שטיפת ידיים ועל חיסונים לפי המלצת הרופא היא חלק מהמניעה.

גורם נוסף שלעיתים לא חושבים עליו הוא ריפלוקס, כלומר עליית תוכן קיבה לוושט. אצל חלק מהילדים הוא קשור להחמרה בתסמינים בלילה, במיוחד אם הם אוכלים ארוחה כבדה סמוך לשינה. אם יש חשד לכך, כדאי להתייעץ עם הרופא. גם נזלת אחורית ואלרגיה באף יכולות להוביל לשיעול לילי. לכן חשוב לספר לרופא על כל התסמינים, גם אלה שנראים לא קשורים לריאות.

כשמתחיל התקף אסתמה בלילה חשוב לפעול ברוגע ולפי התוכנית הרפואית

כשהילד מתעורר עם שיעול או קוצר נשימה, הדבר הראשון הוא לשמור על רוגע. ילדים קולטים מהר מאוד את הלחץ של ההורים, והפחד מחמיר את תחושת המחנק. כדאי להדליק אור עמום, להושיב את הילד בתנוחה זקופה ולדבר איתו בקול שקט. ישיבה זקופה, עם הגב נשען על כרית או על ההורה, מקלה בדרך כלל על הנשימה יותר משכיבה. אחר כך פועלים לפי התוכנית שקבע הרופא, בדרך כלל עם משאף מרחיב סמפונות דרך ספייסר.

השימוש בספייסר הוא נקודה שכדאי לתרגל מראש. ילדים קטנים משתמשים בדרך כלל בספייסר עם מסכה, וילדים גדולים יותר עם פיה. כדי שהתרופה תגיע לריאות, צריך לנער את המשאף, לחבר אותו לספייסר, ללחוץ פעם אחת ולתת לילד לנשום כמה נשימות רגילות. את ההנחיה המדויקת למספר הלחיצות ולזמן ההמתנה ביניהן צריך לקבל מהרופא. כדאי לתרגל את השימוש ביום, כשהילד רגוע, כך שבלילה הוא כבר יכיר את התהליך ולא יפחד מהמסכה.

גם ההרגלים של שעות הערב משפיעים. פעילות גופנית מאומצת ממש לפני השינה, חשיפה לאוויר קר בערב או מקלחת חמה מאוד עם הרבה אדים יכולות אצל חלק מהילדים לעורר שיעול. כדאי לבנות שגרת ערב רגועה, עם מקלחת פושרת, ארוחה קלה מוקדם יחסית ופעילות שקטה כמו קריאה. אם הרופא רשם טיפול מונע שניתן בערב, כדאי לקבוע לו זמן קבוע שמשתלב בשגרה, כדי שלא יישכח. ילדים אוהבים שגרה, וזה מקל גם על ההורים.

מטהר אוויר בחדר הילד הוא שאלה שהורים רבים שואלים. אצל חלק מהילדים עם אלרגיות, מכשיר עם מסנן איכותי עשוי לעזור להפחית חלקיקים באוויר, אבל הוא לא תחליף לניקיון ולטיפול בגורמים. כדאי לבחור מכשיר שקט, שמתאים לגודל החדר ושאינו מפיק אוזון. מכשירי אדים דורשים זהירות, כי לחות גבוהה מדי מעודדת עובש וקרדית. לפני שמוסיפים מכשיר כזה לחדר, כדאי להתייעץ עם הרופא.

מכשיר אינהלציה הוא אפשרות נוספת שרופאים ממליצים עליה במצבים מסוימים, במיוחד אצל פעוטות או ילדים שמתקשים להשתמש במשאף. המכשיר הופך תרופה נוזלית לערפל דק שהילד נושם דרך מסכה. הטיפול לוקח בדרך כלל כמה דקות, וחשוב שהילד ישב זקוף ככל האפשר. ניקוי של החלקים אחרי כל שימוש וייבוש טוב מונעים הצטברות של חיידקים. גם כאן, איזו תרופה, באיזה מינון ובאיזו תדירות, הן החלטות של הרופא בלבד.

חשוב לא פחות לדעת מתי לא לחכות. אם הילד מתקשה לדבר או לבכות, אם רואים שקיעה של העור בין הצלעות או מתחת לצוואר, אם השפתיים נראות כחלחלות, או אם הטיפול שבתוכנית לא מביא להקלה כצפוי, צריך לפנות מיד לעזרה רפואית דחופה. גם הורים מנוסים מתלבטים לפעמים אם הם מגזימים, אבל בנושא הזה עדיף להגזים. מוקדי רפואה דחופה ומד"א נמצאים שם בדיוק בשביל הרגעים האלה. כדאי שמספרי הטלפון יהיו שמורים ובולטים.

בבוקר שאחרי לילה עם התקף, כדאי לרשום מה קרה. באיזו שעה התחיל השיעול, מה ניתן, כמה זמן לקח עד שהמצב השתפר ואם היו גורמים חריגים ביום שלפני. הרישום הזה עוזר לרופא להבין את התמונה ולהחליט אם צריך לשנות את הטיפול המונע. התקפי לילה חוזרים הם סיבה טובה לקבוע ביקור, גם אם הילד מרגיש טוב ביום. רופאים רבים רואים בהתעוררויות לילה אחד הסימנים החשובים להערכת איזון המחלה.

כדאי לשתף גם את צוות הגן או בית הספר. הילד שישן מעט בלילה עלול להיות עייף, עצבני או מתקשה להתרכז. הצוות החינוכי צריך לדעת על האסתמה, להכיר את התוכנית ולדעת איפה נמצאות התרופות. ילדים בגיל בית ספר יכולים לפעמים להחזיק משאף בעצמם, לפי הנהלים ובהסכמת הרופא. שיתוף פעולה בין הבית למסגרת מגן על הילד לאורך כל היום.

אל תשכחו את עצמכם. הורים לילדים עם אסתמה נוטים לישון בחצי עין, ולילות רצופים של ערנות שוחקים. חלוקה של הלילות בין ההורים, עזרה מבני משפחה ושיחה עם הרופא על הדאגות יכולות להקל. גם קבוצות הורים לילדים עם אסתמה הן מקור לתמיכה ולטיפים מעשיים. הורה שמרגיש בטוח ומוכן מעביר את הביטחון הזה גם לילד.

כדאי לבדוק מדי פעם את תאריכי התפוגה של המשאפים ואת כמות התרופה שנשארה בהם. משאף שנגמר באמצע הלילה הוא מצב שכל הורה רוצה להימנע ממנו. יש משאפים עם מונה מנות, ובאחרים צריך לעקוב באופן עצמאי. מומלץ להחזיק משאף רזרבי לפי הנחיית הרופא, ולדעת תמיד איפה נמצא כל אחד מהם.

רבים מההורים שואלים גם על תנוחת השינה של הילד. הגבהה קלה של הראש באמצעות כרית מתאימה לגיל, ולא ערימת כריות, מקלה לפעמים על ילדים שמשתעלים בלילה, אבל אצל תינוקות יש כללי שינה בטוחה מיוחדים, ואין להוסיף להם כריות או אביזרים למיטה בלי הנחיה של רופא הילדים. גם כאן אין כלל אחד לכולם. כדאי לשאול את הרופא מה מתאים לגיל ולמצב של הילד שלכם.

החדשות הטובות הן שרוב הילדים עם אסתמה מנהלים חיים מלאים ופעילים, משחקים, רצים ועושים ספורט. עם טיפול מונע מותאם, סביבה מטופחת וידע מה לעשות בזמן התקף, הלילות הופכים בהדרגה לשקטים יותר. אצל חלק מהילדים התסמינים אף פוחתים עם הגיל, אבל זה משתנה מילד לילד ואין לכך הבטחה. מה שבטוח הוא שהורים מעורבים, שעובדים יחד עם הרופא, נותנים לילד את הבסיס הטוב ביותר לנשימה רגועה ולשינה טובה.

שאלות נפוצות